Close

היחידה המיוחדת ללוחמה בקורונה

מומחים לכימיה וביולוגיה שביום יום נערכים לפיגוע או מתקפה כימית התגייסו למאבק בקורונה • חמישה גדודים כבר הוכשרו לחיטוי ולטיהור שטחים גדולים והיד עוד נטויה • ראש ענף חומרים מסוכנים בפיקוד העורף עומד בראש הכוח הגדול: “נסייע בכל משימה שאליה הלבוש האטום כבר מוכן, החומרים הכימיים המיוחדים שלהם הם נזקקים ערוכים. ברגע מסוגלים בפיקוד העורף להזניק מאות לוחמים של יחידת החילוץ וההצלה למשימת טיהור וחיטוי של מתקנים רגישים בכל רחבי הארץ – מבית אבות או מוסד לילדים בעלי צרכים מיוחדים ועד אזורים גדולים במיוחד בעיר נגועה, לדוגמה בני ברק, ורבים נוספים שאינם ידועים עדיין.

במתחם מיוחד בבסיס פיקוד העורף ברמלה יושבים אנשי היחידת המומחים של ענף חומרים מסוכנים. מדובר בטובי המומחים במדינת ישראל, שעוסקים ביום יום במגוון תרחישים מאיימים במיוחד, ביניהם מתקפה כימית לעבר מדינת ישראל או פיגוע בעל אופי ביולוגי. גם הם, ככל הנראה, לא דמיינו שהם יתגייסו לטובת מלחמה באויב בלתי נראה חדש ומאיים – נגיף הקורונה שמסכן אלפי בני אדם בארץ, ומאות אלפים בעולם.

לוחמים בפעולות חיטוי // צילום: דובר צה”ל

עם פרוץ המשבר הקימו בצה”ל מכלול חדש, מעין יחידה מיוחדת בפיקודו של סגן אלוף רומן סטרלצין, ראש ענף חומרים מסוכנים של פיקוד העורף, במטרה להיערך לחיטוי וטיהור של אזורים שנגועים בנגיף הקורונה. המכלול הכשיר כבר בתחילת המשבר את שלושת גדודי חטיבת החילוץ וההצלה, שלרוב נחשפים בציבור בתפקידי חילוץ מרעידות אדמה ואסונות לאומיים, ובנוסף עוד שני גדודי מילואים. היחידות לא פועלות בפועל בחיטוי כרגע, אלא עברו הכשרה על מנת להצטרף למאמץ ביום פקודה. מדובר בכוח ענק שמטרתו במידת הצורך לצאת למשימת חיטוי וטיהור אזורים נגועים. להציל חיים מהאויב החדש של מדינת ישראל והעולם כולו.

“במסגרת המלחמה בנגיף הקורונה הוטל עלי להקים מכלול טיהור לאומי שמאגד צוות מומחים בעלי ידע נרחב בתחומים שבהם אנו עוסקים כרגע. אנו המנחים הבלעדיים למשימת החיטוי והטיהור – גם בצבא וגם בעורף האזרחי”, מסביר סא”ל סטרלצין. “המומחים שלנו, חלקם אנשי מילואים שעוסקים בתחומים האלו, לומדים את הנושא ומפיקים מידע רלוונטי שיכול לתת מענה נכון למלחמה בנגיף. מדובר ביחידה שיש בה הרבה ידע, הון אנושי מטורף – אנשים שמגיעים מעולמות שונים, כולל פרופסורים, שיודעים לחקור ולתת מענה לשאלות הבוערות”.

לוחם בחיטוי מבנה // צילום: דובר צה"ל

כשאדם חולה בקורונה נושם או מדבר יוצאות מפיו טיפות של רוק לכל הכיוונים, ואלו נוחתים על משטחים. על מנת להדביק בן אדם בפועל ממשטח הנגיף צריך להתקיים בכמות מסויימת שמספיקה להדביק אדם. “לא נעשו בדיקות עמידות בכל המשטחים, אבל מתוך סקר שאנחנו מבצעים בשבועות האחרונים וממחקרים בעולם שמתבססים על נגיפים ממשפחת הקורונה אנו מזהים שיש עמידות מסויימת אל מול משטחים מסויימים. בגדול אפשר להסיק שנגיף יכול לשרוד על משטח במשך ימים בודדים, ולמשטחים הללו נרצה לתת מענה”.

בצה”ל זיהו את המשבר בתחילתו והחלו בהכשרות אינטנסיביות של הכוחות, בונים יחד עם משרד הביטחון, המכון הביולוגי ויחידות נוספות תורה שלמה מאפס – כיצד ממגנים את הכוחות, באילו חומרים עובדים ובאיזו שיטת עבודה. “הכשרנו גדודים סדירים של פיקוד העורף וגדודי מילואים שאמורים לתת מענה. בימים הקרובים נשלים גיוס של עוד מסגרות שיוכלו לתת מענה במידת הצורך – כדי שנוכל תת מענה לכל תרחיש שלא יבוא”. למעשה, אומר סא”ל סטרלצין, “חשוב להבין שאנחנו לא יכולים לומר לקראת מה אנחנו הולכים. בכל יום המצב משתנה, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא להיות מוכנים ולכן הכנו כוחות גדולים למקרה הצורך. מדובר על מאות לוחמים, גם סדירים וגם מילואים”.

גדוד שחר של חטיבת החילוץ וההצלה כבר עבר את טבילת האש הראשונה שלו בשבועות האחרונים, כשיצא לחטא מתקנים שונים שבהם התגלו חולי קורונה ושכוללים אוכלוסייה בסיכון. מפקד הגדוד, סא”ל עידו פרקין, מספר: “לפני שבועיים נפגשנו עם המומחים ועם מדור האב”כ של הפיקוד, ולאחר מכן עשינו אימונים והתחלנו לבנות את הכשירות והטכניקה שלנו. כעת שלושת הפלוגות שלנו מוכנות למשימות בהזנקה של רגע”. היתרון של יחידות החילוץ הן שבעת ההכשרה הלוחמים והלוחמות לומדים כיצד לפעול בעת מתקפה כימית, מה שאפשר לעשות את ההכשרה נגד נגיף הקורונה במהירות.

עד כה טיפלו לוחמי ולוחמות הגדוד בשלושה מקרים שונים שבהם חיטאו מוסדות שונים. “פעלנו בבית אבות ובשני מתקנים של עלה”, מספר סא”ל פרקין. “פעולת החיטוי זהה אבל לכל אחד מהמוסדות היה צריך לבצע התאמות – כמה אפשר להזיז את האנשים, מה צריכים מאיתנו. עזרנו בחלק מהמקרים לסדר מחדש את המרחב אחרי החיטוי בחלק מהמקרים כדי לשמור על נהלי הקורונה. אומנם המוכנות שלנו היא לנפילת טיל כימי וכדומה, אך ההתאמה לעולם הביולוגי קצרה וקולעת”.

“מכל אירוע אנחנו לומדים – כל אירוע מתוחקר. אנחנו יושבים עם הלומים, עם בית הספר להכשרה ועם המומחים ומתחקרים במספר צירים. פיקוד ושליטה על האירוע, אמצעים – האם הטכניקה והגישה נכונות וכיצד אפשר ליעל את התהליך”, מסביר סא”ל סטרלצין. “בסוף אנו צריכים לתת לכל משימה מענה ולשם כך יש צורך לבחור גם חימוש מתאים – שיטת עבודה וחומרים רלוונטיים”.

"מכל אירוע אנחנו לומדים" // צילום: דובר צה"ל

“נסייע בכל משימה שאליה נידרש”, הוא משיב לשאלה האם בפיקוד העורף נערכים לחיטוי וטיהור של עיר שלמה, כדוגמת בני ברק, שבה יש מספר חולים גדול. “צריך להבין, גם אם יש תא שטח נגוע ברור שלא כל העיר מזוהמת והנגיף לא נמצא בכל מקום. לא באמת נצטרך לטהר עיר שלמה אלא מקומות ספציפיים שבהם יש חולה מאומת שמסוגל להשפיע על הסביבה. יש לציין שהאחריות לטיהור היא גם על האזרח בביתו, למשל כשמנקים לפני שבת את הבית עם אקונומיקה, או מבחינת הרשויות במקומות הציבוריים. בכל מקום שבו משרדי הממשלה או הרשויות לא יוכלו לתת מענה, או שהוא יהיה מורכב מדי, נידרש לעשות זאת. פיקוד העורף ימשיך לבצע כל פעילות כדי לסייע לחוסן של האזרחים”.

“מדובר באתגר חדש אבל היכולות קיימות כבר זמן רב, ואנו ממשיכים ללמוד ולהשתפר”, אומר סא”ל פקין. “בכל יציאה לשטח אנו יוצאים עם מפקד מיחידת המומחים, ואלו אנשים שיודעים לטפל היטב באויב הנוכחי, יחידה שמבינה ויודעת לעבוד בשטח. החייליים מבינים את גודל האחריות, וכאן, בניגוד לבט”ש, גם ניתן לראות בבירור את התוצאות. את האירועים האחרונים קיבלנו בהתראה שבין שעה לחמש שעות, וברגע שיקראו לנו שוב נתייצב למשימה”/

scroll to top