Close

המלאכים ששמרו עליי

"אחרי חודש ללא הכרה התעוררתי, גיליתי שהחמצתי את פסח. הבנתי שאני לקראת מסע שיקום ארוך" • נשיא "איחוד הצלה" אלי ביר מספר כיצד החלים מהקורונה

אלי ביר

פורסם ב:  עודכן ב: 

אלי ביר שב לישראל לאחר שהחלים מנגיף הקורונה
צילום:
יוסי זליגר
נדבקתי בקורונה בארה”ב. דווקא שם. רחוק מישראל ומהמשפחה. כמה ימים אחרי פורים הרגשתי לא טוב. החום טיפס ועלה לכן הכנסתי את עצמי לבידוד. יומיים אחר כך כבר הייתי מאושפז בבית החולים האוניברסיטאי במיאמי, בקושי נושם עם דלקת ריאות קשה.
החשד שמדובר בקורונה התאמת עם קבלת תוצאות הבדיקה. כמה ימים אחר כך בישרו לי רופאיי שהם חייבים להרדים ולהנשים אותי. 30 שנה אני חובש שעוסק ברפואת חירום. ייסדתי את ארגון איחוד הצלה שמתנדביו הצילו את חייהם של רבים. המושג “מורדם ומונשם” מוכר לי והחשש שלי היה גדול.
אחרי חודש ללא הכרה ומונשם על ידי מכונות, התעוררתי. בהתחלה לא ידעתי איפה אני נמצא. הרופאים הסבירו לי מה מצבי ומה קרה. אמרו שאני נמצא בתחילתו של מסע שיקום ארוך. היה לי עצוב לגלות שהחמצתי את פסח, החג שאני הכי אוהב. אבל היתה לי שמחה גדולה מאוד לדבר עם משפחתי, אשתי וילדיי.
מרגש: יו”ר “איחוד הצלה” אלי ביר נחת בארץ // צילום: משה בן שמחון
“אבא, על מה חלמת כשישנת?” שאלה אותי בתי הקטנה בשיחתנו הראשונה. “אני חושב שחלמתי על מלאכים”, עניתי. אבל לא חלמתי. היו מלאכים. מלאכים מכל העולם שדאגו לי. גיליתי את זה כשסיפרו לי מה התרחש סביבי בזמן הזה.
סיפרו לי על יוסף חיים קדוש, שחגג בר מצווה בשבוע שעבר. הוא חולה סרטן ונלחם על חייו. אבל פעמיים ביום הוא קרא פרקי תהלים להחלמתי. סיפרו לי איך 6,000 מתנדבי איחוד הצלה – יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, כל אחד בדרכו, התפללו לשלומי. שמעתי על תפילותיהם של חברי קהילות יהודיות ממיאמי ומרחבי ארה”ב. קבוצה של נוצרים אמריקנים שהרציתי בפניהם. קבוצה של הודים ועוד רבים.
היו גם מלאכים שסבבו אותי מקרוב. ד”ר ג’ו סנדברג ואשתו אדל שעקבו שאני מקבל את הטיפול הכי טוב שיש ועדכנו את משפחתי. ד”ר מרים אדלסון, איתה יש לי היכרות אישית, רופאה שהצילה אנשים רבים במהלך חייה ומו”ל עיתון “ישראל היום”, פרסה עלי את חסותה, התפללה עבורי ודאגה שאקבל טיפול ותרופות מתקדמות שפשוט הצילו את חיי. בשבוע שעבר, כשהבראתי ומצבי אפשר לי לטוס, היא השיבה אותי לישראל, במטוס הפרטי שלה ושל שלדון בעלה. כשירדתי מהמטוס, פגשתי את אשתי וילדיי בהתרגשות גדולה. הצעד הראשון היה קשה. הבנתי שזה הצעד הראשון במסע שלי לעצמאות.
השיבה הביתה // צילום: יוסי זליגר
למילה “עצמאות” יש פתאום משמעות רחבה יותר השנה. לצד האוטונומיות היא גם מגלמת את חשיבות היכולת לא להיות נזקק לאחרים. לכן אני מאחל למדינת ישראל וכל אזרחיה שנמשיך לעמוד ברשות עצמנו כאומה וכיחידים. שנמשיך להתלכד, ניקח על עצמנו לעזור זה לזה ונדאג לעוד אנשים מלבד עצמנו. כך נתחזק וכך גם נביס את מגיפת הקורונה. אני מודה לאלוקים שהבריא אותי, לרופאים שטיפלו בי וגם למלאכים שלי. אלו שעטפו אותי בתפילות, באהבה ובחמלה מקרוב ומרחוק.
גילוי נאות: ד”ר מרים אדלסון היא מו”ל “ישראל היום”. משפחת אדלסון היא הבעלים של החברה המחזיקה במניות “ישראל היום”
הכותב הוא נשיא ומייסד “איחוד הצלה” 
scroll to top