Close

ועדת הקורונה: מדיניות בדיקות לקויה

המסמך שאושר בוועדה, מותח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה • “החלטות כבדות משקל התקבלו בפורום מצומצם ‘תוך כדי תנועה'” • המלצותיה: להציב את בני ברק במרכז המאמץ הלאומי, כדי שלא תהפוך ל”ספינת קורונה”, ושחרור הדרגתי של המשק עד סוף פסח

ועדת הכנסת המיוחדת לנושא הקורונה פרסמה היום (שלישי) מסקנות ביניים חמורות על הטיפול המדינה והממשלה במשבר. בין ההמלצות שמובאות בדו”ח: שינוי במדיניות הבדיקות והקמת גוף לניהול משברים לאומיים.
צילום: לע”מ
בדו”ח מסקנות הביניים של הוועדה, שבראשה עומד ח”כ עפר שלח מ”יש עתיד-תלם”, צוין כי על פי התרשמות הוועדה קיימים כשל מחשבתי וארגוני בקבלת ההחלטות וליקויים במדיניות הבדיקות.
“חלק משמעותי מהמדיניות גובש על פי החוסרים במערכת”, נכתב בדו”ח, “קשה לדעת אם ההתנגדות לביצוע בדיקות המוניות נבעה מתורה סדורה או מהעובדה הפשוטה – שלא היו ערכות בדיקה במספר מספיק או מוכנות מספקת של מעבדות;
ההצהרות הסותרות ביחס ליעילות השימוש במסכות תואמות גם הן את העובדה שרק בסוף מרץ היו בישראל מסיכות במספר מספיק”.
בדו”ח הוועדה צוין עוד כי “החלטות מדיניות כבדות משקל התקבלו בפורום מצומצם, שכלל פרט לראש הממשלה את מנכ”לי משרד הבריאות ולאחר זמן גם את מנכ”ל משרד האוצר. חברי הוועדה סבורים כי עצם התפיסה הזו מעידה על כשל מחשבתי וארגוני. למל”ל אין כלים ארגוניים עדיפים של שום מטה אחר, אפילו לא מטה שיוקם באופן ארעי למשימה הספציפית של התמודדות עם משבר הקורונה. ודרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, ‘החלטות מהירות תוך כדי תנועה'”.
בנוסף לכך, ממצאי הוועדה מראים ש”למרות זמן ההתראה הלא קצר וקיומן של מערכות חירום מוכרות בתוך משר הביטחון (רח”ל, מל”ח ועוד), לא הוקם טרם הגעת המגפה לכאן מטה דומה. לא מונה אופרטור שיתפקד כ’רמטכ”ל’ האירוע, מתחת לדרג המדיני ובראש שולחן שסביבו יושבים נציגי מערכות הבריאות, הרכש, ביטחון הפנים, ההסברה ועוד.
“לא הוקם גם ‘קבינט קורונה’ בממשלה, בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות השרים הרלוונטיים – כדוגמת הקבינט המדיני-בטחוני שפועל בשגרה ובחירום כדרג העל לקבלת החלטות”.
הוועדה המליצה “להקים בהקדם גוף אופרטיבי-ניהולי לניהול משברים לאומיים, שבראשו יעמוד איש בעל ניסיון בניהול מערכות ציבוריות גדולות, אשר יוביל שולחן שבו נציגים מכל המערכות שהמשבר משפיע עליהן, בדומה לשולחן המטכ”ל. גוף זה יוביל הן את קבלת ההחלטות היומיומית והן את החשיבה קדימה, באמצעות צוות המקביל לתפקידו לאגף התכנון בצה”ל”.
בוועדה הוסיפו: “יש לגייס מערכים צבאיים כמו דובר צה”ל ופיקוד העורף, כמו גם יועצי תקשורת חיצוניים”.

“מנכ”ל משרד הבריאות לא ידע לתת הערכה על קצב התפשטות המחלה”

הדו”ח מספק תמונת מצב מדאיגה גם באשר להתמודדות משרד הבריאות עם המגפה. בדו”ח ציינה הוועדה כי מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, “הודה בהופעתו בוועדה כי מה-20 בינואר, היום בו הכריזה סין על ההתפרצות של הווירוס כמצב חירום, ועד ל-26 במרץ, היום בו הופיע לפנינו, כמעט שלא נוספו מכונות הנשמה”.
על פי הדו”ח, “מנכ”ל משרד הבריאות לא ידע, בהופעתו בוועדה, לתת הערכה כלשהי לגבי קצב התפשטות המחלה והפרמטר העיקרי שלה”.
פיקוד העורף מסייע לתושבים בבני ברק // צילום: פז בר
עוד ציינו בוועדה כי בכל הנוגע למכונות ההנשמה נמסרו להם “נתונים סותרים”, אולם ברור כי מאז 20 בינואר “עלה מספר מכונות ההנשמה בישראל בשיעור נמוך, הרחוק ממה שנזדקק לו בתרחישים מחמירים.
“מדיוני הוועדה ומשיחות לא רשמיות עולה כי ההתמקדות במספרן של מכונות ההנשמה מטעה. ליכולת להנשים חולה יש מרכיבים נוספים, ובהם צוותים המוכשרים לעשות זאת, או מערכות חמצן היכולות לשאת במעמסה”.
חברי התרשמו לרעה מרמת איסוף וניתוח הנתונים הנוגעים לקורונה // צילום: אורן בן חקון

חברי התרשמו לרעה מרמת איסוף וניתוח הנתונים הנוגעים לקורונה // צילום: אורן בן חקון
בנוסף לכל זאת, בהמשך עדכנה הוועדה פרטים גם לגבי ניהול המשבר מול הצוותים הרפואיים. “לפחות במוסד רפואי אחד, ששמו לא נמסר, התבקשו מנהלי מחלקות לייצר רשימות של אנשי צוות שאפשר יהיה לפטר עם תום המשבר”, נכתב בדו”ח.
“רופאים ואחיות שהוכנסו לבידוד למדו שימי הבידוד ייחשבו להם כימי מחלה והם לא יקבלו עליהם שכר רגיל, למרות שעל פי כל הגיון אין הבדל בינם לבין חיילים שנפגעו במהלך שירותם”.
בוועדה ציינו כי הם “התרשמו לרעה מרמת איסוף וניתוח הנתונים הנוגעים לקורונה, כפי שהוצגו על ידי הדוברים השונים”.

“יש לשנות את איסורי התנועה והעבודה אחרי פסח”

“הוועדה סבורה כי צרכי המשק והחברה מחייבים, מיד לאחר הפסח, שינויים במדיניות איסורי התנועה והעבודה”, הובהר בדו”ח. “גם בהיעדרה של ‘אסטרטגית יציאה’ כוללת, המשך המדיניות הנוכחית עלול להביא אותנו למצב שבו מספרי החולים הקשים והמתים ימשיכו להיות נמוכים ברמה עולמית, אבל הנזק לכלכלה ולחברה יהיה לאו בר-תיקון, ויוביל בטווח הארוך אפילו לאובדן חיי אדם.
“מדיניות הבידוד הדיפרנציאלי צריכה לתפוס לא רק לגבי אוכלוסיות בסיכון, אלא גם לגבי מוקדי סיכון גיאוגרפיים, כדוגמת העיר בני ברק וישובים אחרים, בהם יש התפרצויות חריגות של המחלה.
שוק הכרמל בימי הקורונה // צילום: יהושע יוסף

שוק הכרמל בימי הקורונה // צילום: יהושע יוסף
“הנזק המשני מעצירה מוחלטת וחסרת אבחנה של פעילות שאינה קשורה לקורונה עלול, בסופו של דבר, לעלות אפילו על זה של המגיפה עצמה”.
על פי המלצות הוועדה, כאמור, יש לקיים “שחרור הדרגתי של המשק החייב להתחיל בהקדם, לכל המאוחר עם תום ימי הפסח”.
בוועדה מעריכים כי “לקראת הפעלתם של הצעדים הנדרשים להסרת חלק מהמגבלות על הגילאים הצעירים יותר, יש לגבש מדיניות ולרכז אמצעים כדי להתמודד עם ההשלכות של מגבלות קשות וממושכות על האוכלוסייה המבוגרת. יש להקים צוות מיוחד, ובו נציגי משרד הבריאות, מומחים לבריאות הנפש וגרונטולוגים כדי לעצב מדיניות זו, ולהקדיש לה אמצעים רבים – מבדיקות ועד למערכות רווחה, חלוקת מזון ועזרה פסיכולוגית”.

“אין תוכנית שתמנע את הפיכת בני ברק לספינת קורונה ענקית”

בוועדה קוראים להיערך לאפשרות של “גל שני” לקורונה בחורף הקרוב. “ההערכות הן שגל שני של הקורונה יפרוץ בחורף הקרוב, ייתכן שאף בשעה שהמשבר הנוכחי טרם חלף. יש להיערך לכך בכל המישורים, במיוחד במישור הטיפול הממשלי”.
בוועדה הדגישו כי “פרט למאבק סיזיפי וראוי לשבח לכשעצמו על כל חולה וזקוק לבידוד, והפעלת מאמצי רווחה אדירים בעזרת צה”ל והמשטרה, אין כרגע למערכת שום תכנית אין מונעים את הפיכתה של בני ברק לספינת קורונה ענקית”.
המלצת הוועדה היא להציב את בני ברק “במרכזו של מאמץ לאומי, מרוכז על ידי פרויקטור מיוחד ברמה הלאומית, שיעמוד בקשר רציף עם גורמי העירייה”.
בנוגע להתנהלות הרשויות המקומיות, בוועדה מציינים כי “רמת הבקיאות, מערכי השליטה והאמינות בעיני התושבים של הרשויות המקומיות גבוהה בהרבה מזו של השלטון המרכזי. ככל שתחוזק הרשות המקומית ויועברו אליה סמכויות ומידע, כן יצלח יותר הטיפול במשבר”.
הוועדה המליצה לחזק את הרשויות ברמה הכלכלית “ולשפות אותן על הנזקים שנגרמו להן כתוצאה מעצירת הפעילות הכלכלית – בדגש על פיצוי מלא מאובדן ארנונה – ולהעביר לידיהן מקסימום סמכויות לניהול חיי תושביהן”.
בני ברק בצל הקורונה // צילום: קוקו

בני ברק בצל הקורונה // צילום: קוקו

“להרחיב את בדיקות הקורונה”

הוועדה ממליצה באופן חד משמעי להרחיב את בדיקות הקורונה ולשנות את הקריטריונים הקיימים כיום לבדיקות.
“אין להגביל את הבדיקות לאנשים המגלים תסמיני מחלה, כפי שנוהגת המערכת עתה (למעט מספר קטן יחסית של בדיקות ניטור)”, נכתב בדו”ח. “יש לבדוק באופן סדיר, במחזורים של אחת לכמה ימים ותוך הקדשת אחוז מסוים וקבוע של הבדיקות לכך, שלוש קבוצות עיקריות: אוכלוסיות בסיכון (קשישים, אנשים הסובלים ממחלות רקע); צוות רפואי וצוות המטפל באוכלוסיות בסיכון”.
עוד ציינו בוועדה כי “בתחום הבדיקות באו לידי ביטוי הפערים במוכנות, חולשתו של משרד הבריאות כגוף מתפקד בחירום והיעדרו של מטה חירום לאומי מאורגן ומיומן. בתחילה נקבעה מדיניות בדיקות מצמצמת, שכאמור לא ברור אם נבעה מניתוח מקצועי או מחוסר יכולת; משניתנה הוראה להרחיב אותה, התנהל תהליך הרכש על ידי גופים שלא בכך מיומנותם, כדוגמת המוסד, והובאו לארץ בנקודות זמן קריטיות חומרים לא מתאימים; וכל הזמן הזה היו פערי מידע גדולים, כולל במה שהוצג לוועדה, לגבי היכולות והביצוע בפועל”.
יש לבדוק באופן סדיר, במחזורים של אחת לכמה ימים" // צילום: אורן בן חקון

יש לבדוק באופן סדיר, במחזורים של אחת לכמה ימים” // צילום: אורן בן חקון

“על האוצר לנקוט בגישה מקלה”

“במשבר כה עמוק יש לפעול על פי תפיסה שכל עסק וכל אדם שיינצלו מקריסה עכשיו יוכלו לשוב לפעילות רגילה ככל האפשר במהירות יחסית, וימנעו הוצאות גדולות בהרבה וארוכות בזמן שיידרשו לשיקומם בעתיד. לכן על האוצר לנקוט דווקא עכשיו גישה מרחיבה ומקלה, שתחסוך מיליארדים רבים בעוד זמן לא רב”, נכתב בדו”ח.
בהקשר הכלכלי ממליצה הוועדה “לקבוע מודלים פשוטים לקבלת סיוע, כמו אלה הנהוגים במהלך ואחרי אירוע מלחמתי ולוודא שהם מבוצעים.
“אין למסות את סכומי המענקים לעצמאים, או לקבוע להם תקרת הכנסה. יש למצוא פיתרון לבעלי שליטה בחברות מיעוט. יש לעודד רכישה של תוצרת הארץ, ולחזק את התעשייה והחקלאות בישראל”.
בוועדה הוסיפו: “משבר כמו הקורונה מוכיח את הטענה שבצד פתיחת חסמים וניסיונות להוריד את יוקר המחיה, ישראל חייבת לראות בתעשייה ובחקלאות המקומיות נכסים אסטרטגיים, המבטיחים עצמאות תזונתית וייצור מוצרים חיוניים בכל עת. על הממשלה לעזור לענפים אלה לעבור את המשבר, ולקבוע יסודות איתנים לעתיד. יש לגבש תכנית סיוע מיוחדת לעיר אילת”.
scroll to top