Close

מנכ”ל ‘מכבי’ מעריך 38% מתושבי בני ברק חולים, כ-75,000 איש

יו"ר הוועדה ח"כ שלח: רה"מ חייב להתנער מכל שיקול זר ולפעול מיידית, באופן מאסיבי וממוקד, לטיפול בבני ברק"

בדיון מיוחד בוועדה להתמודדות עם נגיף הקורונה, בראשות ח”כ עפר שלח, השתתפו בכירי קופות החולים: מנכ”ל קופ”ח כללית פרופ’ דוידסון: “על-פי המתאר צריך 1,500 מכונות ויש לנו בערך חצי עד רגע זה, והמגפה עוד לא התחילה. כללית הוציאה כ-300 מיליון ₪. נכון לרגע זה לא ראינו שקל. יהיה מאוד קשה להמשיך כך”; מנכ”לית קופת חולים מאוחדת, רגב-רוזנברג: במגזר החרדי יש לקוחות שאולי הם חולים אך הם חוששים לבוא להיבדק מחשש להידבק”; מנכ”ל קופת חולים לאומית, אלון: “סוגיית המעבדות קשה מאוד. חלוקת האחריות מפוזרת ואנחנו לא יכולים לספק תשובות למטופל”; משרד הבריאות: היעד שלנו הוא שביום שני כל הקופות יפתחו עשרות סניפים ברחבי הארץ בהם אנשים יוכלו לבוא להיבדק

יו”ר הוועדה ח”כ עפר שלח (יש עתיד-תל”ם) הגיב לדבריו של מנכ”ל מכבי שירותי בריאות: “ההערכה לפיה צפויים בבני ברק 75,000 חולי קורונה מעוררת דאגה ומחייבת פעולה מיידית. לפי עדות קופות החולים הציבור החרדי נרתע מלעבור בדיקות לפני פסח, וההחלטות לגביו בדרג הממשלתי לוקות בחסר ומושפעות משיקולים פוליטיים. ראש הממשלה חייב להתנער מכל שיקול זר ולפעול מיידית, באופן מאסיבי וממוקד, לטיפול בבני ברק”.
 
מנכ”ל מכבי שירותי בריאות, רן סער: “כל בדיקות הקורונה צריכות לעבור לקופות. אנחנו מתחילים ביום שני לתת שירות בכ-50 תחנות בכל הארץ ללקיחת דגימות בשיתוף עם מד”א אבל באחריותנו. קצב הבדיקות תלוי בין היתר בנושא הציוד. אנחנו יכולים לעשות היום 2000 בדיקות, וצפויים לקבל עוד מכשיר כך שנוכל להגיע ל-3000 בדיקות. ביחס לבני ברק – אני מאוד מודאג, אני מכה על חטא שלפני שבועיים לא הפכתי שולחן. אישרו לי לפתוח מרפאה שתיקח דגימות בבני ברק. יש בעיה קשה שם, המטופלים לא באים לבדיקות, הם חוששים שיילקחו לאשפוז לפני ערב פסח. צריך לדאוג שתושבי בני ברק יבינו שהם צריכים לבוא להיבדק. מכבי מטפלת במחצית מתושבי בני ברק ולפי אינדיקציות שונות כ-38% מתושבי בני ברק חולים, שזה 75 אלף איש. אני קורא מפה לכל הגורמים האחראיים להציב משטרה שם לקראת ערב הפסח. אחרת המצב שם ילך ויורע. בני ברק היא עיר עם אחוז אוכלוסייה מבוגרת אחר, נמצא את עצמנו עם הרבה מאוד מתים בבני ברק אם לא ניערך”.
 

מנכ”ל שירותי בריאות כללית, פרופ’ אהוד דוידסון: “יש לנו 5000 מיטות במערך בתי החולים שלנו. מדובר בכשליש מכמות המיטות סה”כ. תרחיש הייחוס הרשמי של המדינה הוא להשאיר 20% מהמיטות לחולים הרגילים והשאר לחולי הקורונה. כבר עכשיו ניתן לומר ש-20% לחולים הרגילים לא יספיק, צריך בערך 40%. אנחנו פועלים על עיקרון הבידוד החברתי -פיזי ועושים את מרבית הקשר עם המטופלים באמצעים דיגיטליים. מבחינת מעבדות ובדיקות, אנחנו עושים בערך חצי מהתפוקה הלאומית. כ-3000 בדיקות. על-פי המתאר צריך 1500 מכונות ויש לנו בערך חצי עד רגע זה, והמגפה עוד לא התחילה. כללית הוציאה כ-300 מיליון ₪. נכון לרגע זה לא ראינו שקל. יהיה מאוד קשה להמשיך כך. אנחנו לא מעכבים שום דבר בגלל כסף. אמרתי לצוות, כסף עכשיו הוא לא הנושא, רק בריאות החולים”.

ח”כ קטי שטרית (הליכוד): “אתם צריכים לפנות אישית לחולים אונקולוגים לקבל טיפול ולעשות בדיקות. הם אולי לא ימותו מקורונה אבל יכולים למות מדברים אחרים. ביחס למענה טלפוני אמרה: “אף אחד לא מקבל תשובה במוקד קופת החולים אני אישית הסתובבתי שבוע בלי לדעת אם אני חיובית או שלילית לקורונה”. פרופ’ דוידסון השיב לדבריה: “לגבי החולים האונקולוגים – איתרנו בימים אלה כ-200 אלף איש, עד כה הגענו לכ-30% מהם, ונגיע בשאיפה לכולם. אחד הנושאים שצריך להיערך אליהם זה לעשות טיפולים כמו כימותרפיה בבית החולים”.
ח”כ ג’אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): “רק קופות החולים שיש להן סניפים רבים יכולות להציל את המצב ולתת מענה למחסור הבדיקות בחברה הערבית”.
ח”כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת): “איפה פותחים בכללית עוד תחנות ואיך אתם מעודדים ומסבירים לאנשים להגיע לבדיקות?
ח”כ מיקי חיימוביץ’ (כחול לבן): “חולים כרוניים זקוקים שיהיה להם נוהל לקבלת תרופות וטיפולים. כמו כן, התשלומים גבוהים על תרופות כרוניות – איך נערכים לכך שלאנשים לא יהיה איך לשלם בתקופה זאת”.
ח”כ מירב כהן (כחול לבן): “אני מקבלת פניות לגבי כך שיש בעיה עם המשלוחים לתרופות לחולים כרוניים. איך אתם מתכוננים לתת את השירות הרפואי בבתי האנשים ובאופן דיגיטלי? במיוחד לגבי המבוגרים”.

פרופ’ דוידסון, השיב לח”כים: “אנחנו כרגע בהתארגנות למשלוחי תרופות לחולים כרוניים. זה קיים בעשרות בתי מרקחת של כללית ואחרי החג ניערך להרחיב את השירות. נושא התשלומים הוא רגולטורי, וכדאי לשמוע את תשובת הרגולטור בנושא זה”.

מנכ”לית קופת חולים מאוחדת, סיגל רגב-רוזנברג: “לנו יש כרגע 1,200 חולים. 20% מהחולים בקהילה. עושים 900 בדיקות ביום. חסרים לנו סטודנטים וציוד בדיקה נוסף כדי שנוכל לעשות 2000 בדיקות. במגזר החרדי יש לקוחות שאולי הם חולים אך הם חוששים לבוא להיבדק מחשש להדבק”.

מנכ”ל קופת חולים לאומית, נסים אלון: “יש לנו ירידה של בין 60-20% בפעילות הפרונטלית ובמקביל עלייה בפעילות הדיגיטל אותה אנחנו מרחיבים. אין לנו מספיק מסכות וציוד מיגון ולכן אנחנו מתעדפים. סוגיית המעבדות קשה מאוד. מה שלא קיים בשגרה לא יעבוד טוב בחירום. חלוקת האחריות מפוזרת לגורמים שונים ויש לא מעט תקלות ואנחנו לא יכולים לספק תשובות למטופל. תוך 48 שעות לא יהיו יותר ריאגנטים. בנושא השכר, נתתי הנחיה אצלי שאף איש סגל לא יפגע בשכר, מקווה שהאוצר יגבה זאת”.

ראש חטיבת רגולציה במשרד הבריאות, מוריס דורפמן: “אתמול בוצעו קרוב ל-10,000 בדיקות ולא 6,000. יש סיכוי טוב שהיום יהיו מעט יותר. אנחנו מעבירים את מרכז הכובד לקופות החולים. היעד שלנו הוא שביום שני כל הקופות יפתחו עשרות סניפים ברחבי הארץ בהם אנשים יוכלו לבוא להיבדק על פי קריטריונים מסוימים. חלק מהעניין הוא לייצר נגישות בכל חלקי הארץ. יהיו גם בדיקות מהבית, במקומות שאנשים לא יגיעו אלינו – אנחנו נגיע אליהם”.
ח”כ יואב קיש (הליכוד): “לצד ההערכה למשרד הבריאות מסתמנת בעיה של ריכוזיות. יש הצעה מהשוק הפרטי עם מימון עצמי להקים מעבדה ממוחשבת שתספק 10 אלף בדיקות ומשרד הבריאות עוצר זאת. המשמעות תהיה קיפוח נפש”. דורפמן השיב לדבריו: הסוגיה המשמעותית היא כוח אדם ולא סוגיה אחרת”.

יו”ר ארגון הביוכימאים ועובדי המעבדות, אסתר אדמון: “מדברים על משלוח שבו יגיעו ריאגנטים, אף אחד לא יודע כמה יגיעו או על ייצור מקומי, זה לא מורכב. אנחנו נמצאים במחסור של כוח אדם ואין תקשורת שוטפת עם משרד הבריאות. אין בעיה להגיע ל-30 אלף בדיקות ביום. זה הזמן להשקיע במעבדות ולהביא תוצאות איכותיות ולא להביא מעבדות סיניות שנותנות פתרון חלקי”.

חלק נוסף של הדיון עסק במצב בתי החולים

ראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים ד”ר און: “בתי החולים הונחו להיערך לכך ששליש ממיטות האשפוז יפונו לטובת חולי הקורונה המונשמים, כ-5000 מיטות בראיה ארצית” לשאלת יו”ר הוועדה ח”כ שלח: “איך מפנים שליש מבתי החולים בלי לפגוע בחולים אחרים” השיב ד”ר און: “מתכוננים לכך שרוב מיטות בתי החולים ייתפסו על-ידי חולי קורונה: שליש מבית החולים ימשיך לעסוק ברפואה רגילה, שליש לטובת חולי קורונה לא מונשמים, ושליש למונשמי קורונה”

מנהל בית החולים שערי צדק פרופ’ מרין: בעוד שבועיים שלושה לא נוכל להעניק אותו סטנדרט של טיפול. מדובר במגבלות של צוות מיומן בעיקר; מנהל ביה”ח סורוקה ד”ר קודש: “לא ניתן יהיה לתת מענה רפואי מלא לתושבי הנגב, שאינם חולי קורונה “; המשנה למנכ”ל איכילוב ד”ר פייר: “עצירת הטיפול בחולים שגרתיים קצת מוגזמת. אין סיבה שחולים שיכולים וצריכים לקבל טיפול לא יקבלו אותו ואז מצבם עלול להחמיר בהמשך”. מנהלת ביה”ח פוריה ד”ר מזרחי: “יש פער משמעותי ביחס להגעה למוכנות לתרחיש הייחוס של 100 חולים בשל מחסור במכונות הנשמה וכוח אדם”; יו”ר ארגון רופאי המדינה ד”ר פלדמן: בעקבות ירידה בהכנסות מטיפולים שוטפים, יש מקרה שמנהל בית חולים נתן למנהל מחלקה לעשות רשימות של רופאים לא נדרשים, על מנת לקצץ”.

ראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות, ד”ר ארז און: “היום כל בית חולים כללי בישראל הוא בעל לפחות שתי מחלקות מיועדות לחולי קורונה. אנחנו נערכים לגל הבא, עם עליה במספר המטופלים, בתי החולים הונחו להיערך לכך ששליש ממיטות האשפוז יפונו לטובת חולי הקורונה הקשים. בראייה ארצית מדובר על כ-5000 מיטות אשפוז, כאשר החולים הקלים שפונו ייקלטו בבתי מלון וסידורים אחרים שיוכנו לצורך כך”.
לשאלת יו”ר הוועדה ח”כ שלח, האם יש תאריך יעד למוכנות בתיה”ח ואיך מפנים שליש מבתיה”ח בלי לפגוע בחולים האחרים, השיב: מתכוננים למתאר לפיו רוב מיטות בית החולים יתפסו על ידי חולי קורונה ולכן נערכים לטיפול מהבית בחולים קלים וכן לדחיית טיפול בחלק מהם. אנחנו נערכים על פי נקודת ייחוס מקסימלית, ששליש מבית החולים ימשיך לעסוק ברפואה רגילה, שליש לטובת חולים לא מונשמים בקורונה, ושליש למונשמי קורונה. התאמנו את המשמרות כך שיספיקו מבחינת כוח אדם וגם כך שיצמצמו את הסיכון לחשיפה לקורונה. בנוסף, אנחנו מגייסים סטודנטים לסיעוד ורפואה שיעבו את כוח האדם”.
 
ח”כ תמר זנדברג (העבודה מרצ): “עדיין מקבלים דיווחים על מחסור בציוד הגנה לצוותים הרפואיים, הם לא מרגישים בטוחים. איך נערכים ליום שאחרי, מבחינת התמודדות עם העומס במערכת הבריאות?”. ד”ר און השיב: “ההנחיה לצוותים רפואיים שלא עובדים במחלקות הקורונה, היא להיות עם מסכות פה-אף, המיגון הזה בהחלט מספק וככל הידוע לי לא קיים מחסור בציוד זה”. ביחס לניתוחים האלקטיביים אמר: “מי שצריך לעשות החלפת ירך לא יעשה אותה כעת, את הניתוחים הדחופים אנחנו ממשיכים לעשות. בהחלט נצטרך להיערך לעומס של היום של אחרי”.

פרופ’ עופר מרין, מנהל בית החולים שערי צדק: “בשערי צדק יש נכון להיום כ-80 חולים. נכון לעכשיו המערכת לא מאותגרת. הפעילות האלקטיבית ירדה. תרחיש הייחוס שלנו הוא 300 חולים. במקרה של הגעה לאזורי אסון של 5000 חולי קורונה קשים, שבהם היכולות הרפואיות נמוכות מהצרכים הרפואיים- הסטנדרט האתי של הטיפול יהיה נמוך מהטיפול שניתן היום. בעוד שבועיים שלושה לא נוכל בבית החולים שערי צדק להעניק אותו סטנדרט של טיפול. מדובר במגבלות של צוות מיומן בעיקר. בידיים שלנו למנוע שבר חברתי, אסור לנו לגרום לכך שיהיה חוסר אמון במערכת בגלל נושא הורדת הסטנדרט הרפואי. צריך שהנושא יעלה ושהסטנדרטים יהיו שקופים לציבור”.
לשאלת היו”ר ח”כ שלח איך נערכים לסוגיה של ירידה אפשרית בסטנדרט הטיפול, השיב: “הקמנו ועדה אתית פנימית שדנה בנושאים האלו. מדובר בנושא גמיש ודינאמי שתלוי במספר החולים הקשים. הסטנדרט צריך להיות לאומי וזהה בכל בתי החולים והצוותים הרפואיים וחייבים להיערך ולהקים ועדה לאומית שתכין את כלל בתי החולים לכך”.

ד”ר שלומי קודש, מנהל בית החולים סורוקה: “על פי התרחיש של משרד הבריאות, הוקצו לסורוקה כ-230 מיטות לחולים שאינם חולי קורונה. במספר מיטות זה וביחס לאוכלוסייה הגדולה אותה אנו משרתים כבית חולים יחיד, לא ניתן יהיה לתת מענה רפואי מלא לתושבי הנגב, שאינם חולי קורונה״

לשאלת ח”כ משה אבוטבול (ש”ס): “איך אפשר לוודא שאחרי המשבר מי שחיכה ונדחה יקבל עדיפות בתור לטיפול”, השיב: נמשיך לפעול על פי העיקרון של דחיפות המצב הרפואי ומי שהמתין זמן רב”.
ח”כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): “למה עדיין בכל אזור הדרום יש רק בית חולים אחד. צריך לתת עדיפות לבתי החולים בפריפריה, הם לא ישרדו שם”.
ח”כ מיקי חיימוביץ’ (כחול לבן): “אנחנו מכירים מהיומיום את התלונות על פערי הטיפול בין בתי החולים בפריפריה לאלו במרכז. אשמח להתייחסות מנהלי בתי החולים”.
ח”כ ג’אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): “האם אתם מתואמים עם בתי חולים באזורכם, לדוגמה באשקלון ואשדוד עם סורוקה?”

המשנה הרפואי למנכ”ל בית החולים איכילוב, ד”ר גיל פייר: “תרחיש הייחוס – אנחנו נערכים לכך ששליש ממיטות האשפוז יהיו עבור חולי קורונה קשים. אצלנו זה 400 מיטות. הביקוש לטיפול במחלקות הפנימיות ירד בצורה קיצונית מידי. אני מניח שאנשים שנמנעים כעת מלבוא לטיפול, מצבם בהמשך יהיה גרוע יותר וידרוש היערכות נוספת. אם אנחנו רוצים לתת לכל החולים סטנדרט גבוה נצטרך להשלים את הציוד החסר ולהכשיר צוות נוסף לטובת הטיפול. עצירת הטיפול בחולים שגרתיים קצת מוגזמת. אין סיבה שחולים שיכולים וצריכים לקבל טיפול לא יקבלו אותו ואז מצבם עלול להחמיר בהמשך. העצירה נובעת גם מהנחיות משרד הבריאות אלינו וגם מההנחיות לציבור. אם חולה קטרקט עלול להתעוור אין סיבה שלא יקבל טיפול. אנחנו רוצים להעביר מסר – בתי החולים ממוגנים מקורונה ויש פה מקום עבור טיפול באנשים”.

ח”כ קטי שטרית (הליכוד): “למי שאין רכב פרטי יש בעיה, הוא נדרש להגיע במונית כי אין תחב”צ סדירה. המימון הוא של 50% מעלות הנסיעה על ידי קופות החולים. איך נערכים לכך? לאנשים אין איך להגיע”. ד”ר פייר השיב: “בתחילת הדרך לקחנו את הנחיית משרד הבריאות כלשונה וביטלנו תורים. היום אנחנו פונים לאנשים ואומרים למי שצריך לבוא שיגיע”.

מנהלת בית החולים פוריה, ד”ר הגר מזרחי השיבה לשאלת יו”ר הוועדה ח”כ שלח ביחס לקשיי ההגעה לבית החולים: “ההגעה בתחבורה הציבורית היא חלק מהעניין אך לא כולו. יש חשש של אנשים שמפחדים להגיע. חשוב להבהיר – המיון מחולק לחולים שיש חשש שנדבקו בקורונה, ולמיון שמיועד לחולים רגילים. תרחיש הייחוס שלנו מדבר על 100 חולים מונשמים. יש לנו פער משמעותי ביחס להגעה למוכנות לתרחיש הייחוס בשל מחסור במכונות הנשמה וכוח אדם. אנחנו עוסקים בהכשרה של צוות נוסף והצטיידות נוספת באה ממשרד הבריאות. קיבלנו כבר 10 מכונות הנשמה נוספות, וכמו כולם אנחנו מחכים למכונות הנשמה נוספות שיגיעו מחו”ל”.
לשאלת ח”כ ג’עבר עסקאלה (הרשימה המשותפת) ביחס לתמיכה הנפשית לחולים בשל התאבדות חולה, השיבה: “זהו נושא מצער, המטופל קיבל 4 מפגשים שעסקו בקושי שלו עם הטיפול, יש עניין שמטופלים שנדבקו לא יכולים לפגוש את משפחתם ויש פער מאוד משמעותי בין המקרה המצער הזה לבין הטיפול המקצועי במצבו”.

יו”ר ארגון רופאי המדינה, סגן יו”ר ההסתדרות הרפואית, ד”ר זאב פלדמן: העיקרון המנחה במצב בו היכולות נמוכות מהנדרש הוא ששיקול הדעת במי מטפלים נעשה לפי אלו שיש להם סיכוי אל מול אלו שיש להם פחות סיכוי. מאוד מקווה שלא נגיע לזה. אמצעי ההפחדה ושל הציבור השיגו את מטרתם והעקומה משתטחת. כרגע יכולים לטפל בכל החולים”. עוד אמר: “בעקבות הירידה בהכנסות מטיפולים שוטפים בעת הזאת, יש מקרה שמנהל בית חולים נתן למנהל מחלקה לעשות רשימות של אילו רופאים לא נדרשים, על מנת לקצץ”. לא יתכן שנהיה מוטרדים מה יקרה מבחינה כספית למי שיצטרך להיכנס לבידוד. לא מדובר רק על הרופאים, מדובר על כל הצוות שנחשף, כולל אנשי ניקיון, אחיות, אנשי מד”א וכו’. עדיין אין פתרון בכל בתי החולים לנושא האוכל החם ואין מענה כרגע למה עושים עם הצוותים שצריכים להגיע לעבודה, כי הרבה מהצוותים מגיעים למקום עבודתם באמצעות תחב”צ”.

יו”ר הוועדה ח”כ עפר שלח סיכם את הדיון: “קיבלנו תמונה מקיפה ממנהלי בתי החולים וקופות החולים. נקודות החולשה ידועות. לא יתכן שרופא אחד בישראל יפגע במשהו בעקבות המשבר. איש לא היה חושב לעשות את זה לצה”ל תוך כדי מלחמה. האנשים האלה צריכים להיות נשואים על כפיים כי הם עושים את העבודה עבורנו. ביחס לפעילות האלקטיבית – משרד הבריאות צריך לפרסם הנחיות ברורות לגבי את מי צריך להזמין כדי שלא ניתקע בצונאמי של מטופלים לאחר המשבר”.

scroll to top