בתרגיל השיפוטי הבא המפסיד יהיה בג”ץ

יותר מ־70 חברי כנסת רוצים להקים ממשלה בישראל, בתנאים המוסכמים עליהם – אבל הם לא יכולים כביכול לעשות את המוטל עליהם מתוקף היותם נבחרי העם, והם מחכים למוצא פיו של דיקטטור בן 11 ראשים.

כמעט כל אחד שאתה מדבר איתו על הדיון היום בבג”ץ, מעשה חסר תקדים, הפרה גסה של כל ערך דמוקרטי ושל חוקי היסוד בישראל, משתמש במלא “טירוף” או “מטורפים”.

הניסיון של השנים האחרונות ובייחוד של השנתיים האחרונות מורה ששופטי בית המשפט העליון אטומים. אין כל מדריך שעל פיו יכול אזרח פשוט שהלך לקלפי ב־2 במארס לצפות מה יפסוק בג”ץ. השרירותיות היא בת אחותה של העריצות.

יחד עם זאת: כמה מושכלות יסוד. בנימין נתניהו עומד כרגע בראש ממשלה שמתפקדת היטב מול משבר קשה בסדר גודל היסטורי שנחת מהפינה הנמוכה ביותר של העקומה הסטטיסטית. זאת איננה ממשלה ולא ראש ממשלה שהציבור מטפס על הקירות בציפייה דרוכה שיסולקו. ההפך, רבים מעריכים את תפקודו המצוין של נתניהו.

במאמר שפורסם בזמן האחרון ב”הארץ” נכתב שהממשלה “תפקדה בצורה סבירה”. בואו נחזור ל־1973, או ל־1982. אם היתה ממשלה מתפקדת אז בצורה “סבירה”, לפחות אלפיים איש שאינם עוד היו חוגגים איתנו ביום העצמאות ה־72. הציבור נשם לרווחה כשנודע שבני גנץ וחבריו מכחול לבן החליטו להיכנס מתחת לאלונקה הלאומית ולהקים יחד עם הליכוד בראשות נתניהו ממשלה רחבה, ממשלת אחדות.

תרגיל ההתערבות האחרון של בג”ץ בפעילות הכנסת נגמר באפים מדממים אצל שחורי הגלימות. הם נתפסו על חם במה שנראה כמו קנוניה עם מפלגות פוליטיות ועם כמה פרקליטים, שלכולם היה רצון למצוא איזה חלון צר שדרכו אפשר יהיה לזרוק את יו”ר הכנסת אדלשטיין. אלא שהתסריט השתבש ויצא הפוך, למרות שאדלשטיין כבר בחוץ.

אכן, אם למילה “היגיון” הייתה משמעות בצד השני של הרחוב של סינמה סיטי בירושלים, היה מתבקש ששחורי הגלימות יירתעו מלשתף פעולה שוב עם עותרים שאין להם שום נגיעה לנושא הקמת הממשלה. ההפך, יש חשד שכולם משתפים פעולה נגד ריבונות הכנסת בנושא שלשמו היא מתכנסת.

התקופה מאז הבחירות כשברקע ובחזית משבר הקורונה, שינתה לחלוטין את מפת דעת הקהל בישראל. לפי ממצאי סקר מסוף השבוע שעבר, כ־63 אחוזים תומכים או מרוצים מהחלטות הממשלה בנוגע להתמודדות הלאומית מול הקורונה. יש טענה שהיחלשותם של שני פלגי כחול לבן, של גנץ ושל לפיד, מקורה באכזבה מהמהלך האחדותי של גנץ. זה כמובן שטויות.

הירידה הדרמטית בכוחה של כחול לבן המפוצלת נובעת מכך שבשיא משבר המגיפה, לא עשו ראשי המפלגה דבר למען המאמץ הלאומי, אלא חברו לאיימן עודה ואחמד טיבי. האכזבה מכחול לבן חיזקה את הימין ואילו לפיד, ליברמן ומרצ לא התחזקו.

גוש הימין עומד עכשיו על כ־65 מושבים. מבחינת נתניהו, כמעט מפתה שהנשיאה אסתר חיות ועשרת שופטיה יפסלו גם אותו לראשות הממשלה וגם את ההסכם – וכך נגלוש לבחירות 4 עם סיכוי טוב לרוב ימני מוצק. בתרחיש כזה יאושרו חוקים שיאפשרו לנתניהו להיות ראש ממשלה ויחוקקו חוקים שישימו רסן לחמס השלטוני של בית המשפט העליון.

החלטה פוסלת תגרום לתאונת רכבות חוקתית פוליטית, שגם תפגע באינטרסים לאומיים חיוניים ביותר, ובית המשפט העליון כמוסד יהיה נפגע עיקרי.