מעט קשים לעיכול המהלכים הלא דמוקרטיים של השמאל הישראלי להשתלט על משרד ראש הממשלה.
שלב ראשון – בני גנץ ומפלגת חוסן לישראל פורשים נפרדים ממפלגת כחול לבן ונענים לבקשת נתניהו לממשלת אחדות.
שלב שני – בני גנץ מסכים לכהן שני ברוטציה אחרי בנימין נתניהו ומקימים ממשלת אחדות עם הסכם קואליציוני מפורש כי בתום הקדנציה של בנימין נתניהו גנץ ממונה אוטומטית לראשות הממשלה בלי יכולת של הליכוד לערער על כך כי הסעיף שהיה אמור להיות הרלוונטי מתייחס באופן ברור כי בני גנץ מחליף את נתניהו מכל סיבה כל שהיא.
שלב שלישי – לפני השבעת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, התנועה לאיכות השלטון מגישה עתירה לבג”ץ נגד נתניהו לפסול מועמד עם כתב אישום לכהן בתפקיד ראש ממשלה
שלב רביעי – הבג”ץ פוסל את בנימין נתניהו ואוסר עליו לכהן בתפקיד.
שלב חמישי – לאחר שבנימין נתניהו נפסל מלעמוד בראש הממשלה התפקיד עובר אוטומטית לבני גנץ.
שלב שישי – מפלגת כחול לבן חוזרת לתמונה כאשר מתאחדים חזרה עם חוסן לישראל (כחול לבן)
ראש הממשלה בנימין נתניהו ראה את הנולד ולכן דרש מבני גנץ כי יש להכניס להסכם הקואליציוני את הסעיף שאומר שאם בג”ץ אוסר על בנימין נתניהו להרכיב את הממשלה ולכהן ברוטציה, ההסכם מבוטל והולכים לבחירות רביעיות, כמובן שבני גנץ התנגד לסעיף בכל תוקף כי אז היה צריך לשבת תחת נתניהו במשך שנה וחצי בלי חבריו לסיעה לפיד בוגי והשמאל הישראלי כולו שעל פי התוכנית היו אמורים להצטרף לקואליציה לאחר שנתניהו יודח.
נשאלות לא מעט שאלות שעדיין אין להם תשובה כגון מה היה חלקו של הנשיא ריבלין בקומבינה הכל כך לא דמוקרטית כי כל הסימנים מראים שבלעדיו זה לא היה יכול התבצע, ואם כן יש לו יד בדבר הרי שמדובר בפשע שדינו מאסר.